קורא יקר וקוראה יקרה!
ספר סיפורי "התנינים שבחמת גדר" כולל שמונה סיפורים, שנכתבו במהלך השנים האחרונות. מי שמעוניין במתאבן, מוזמן להציץ בסיפור "בליינד-דייט", הפותח את הספר.
שמות הסיפורים
לקבלת עותק מודפס
של הספר
לכתובת דואר רגיל, ללא כל התחייבות כספית
לקבלת קבצי pdf של
כל הסיפורים
לכתובת דואר אלקטרוני, חינם
על הצייר עמנואל דורנה
שאדם וחוה שלו מופיעים על השער הקדמי
משולש
זכר
הנופלים מתחלף מהר מדי
תגובות
בליינד-דייט
(להורדת קובץ pdf לקריאה הקלק כאן)
התנינים שבחמת גדר
אסתי מתקמבקת
חינוך למצוינות
ארכיאולוגיה
קופ"ח
זהירות בדרכים
יום העצמאות
(להורדת קובץ pdf לקריאה הקלק כאן)
לקבלת עותק מודפס
של הספר
בדואר ללא התחייבות כספית
אם ברצונכם לקבל את מהדורת הדפוס של
הספר, אנא שילחו לי
הודעת דוא"ל עם כתובת דואר רגיל למשלוח. אפשרות אחרת
היא להשאיר פרטים בתא הקולי של ההוצאה, בטלפון 03-5443085.
קבלת הספר אינה מותנית בתשלום. למשלוח שתקבלו יצורף דף עם הצעות לא מחייבות, כיצד
ניתן לעזור לי בהפצת הספר.
לקבלת קבצי pdf של כל הסיפורים
חינם
אם ברצונכם לקבל את קובצי ה- pdf של
כל הסיפורים לקריאה מן המסך, אנא
שלחו לי
הודעת דוא"ל.
על הצייר עמנואל דורנה
ציור אדם וחווה שעל השער הקדמי הוא תמונת שמן פרי מכחולו של עמנואל דורנה, רופא וצייר. עמנואל דורנה נולד בבוקרשט שברומניה בשנת 1909. הוא למד שם באקדמיה לאומנות. כמו-כן שהה פרק זמן בפריס. עלה ארצה בראשית שנות השישים, חי, עבד כרופא, וצייר בתל-אביב. נפטר בשנת 1984. המידע המועט שמסרתי כאן מבוסס על ערך קצרצר באתר מוזיאון ישראל ועל ידע אישי.
תודות לנועה שטרייכמן על צילום הציור של עמנואל דורנה, ולחן דריגס מעצבת עטיפת הספר.
אלוהים ברא את האדם והניח אותו
לנפשו. האדם חיפש מישהו לדבר אתו, ולא מצא. הוא היה ריק. כל המילים, כל המעשים, כל
התוכניות, הכל התרחש בעולמות אחרים שלא היה לו שמץ של מושג אודותם. הוא הלך הצידה,
מיואש, ישב על אבן ובכה. מעיניו נשרו דמעות גדולות ועגולות שנספגו בקרקע. שנה אחת
לאחר מכן, צמח שם, בדיוק באותו מקום, עץ בעל עלים ירוקים, נוף רחב, ופרי מר. בקיצור,
אלוהים מקבל פתאום הודעה: בוא מהר, לא יכול יותר. אלוהים, שאצלו דברים נסגרים כבר
במכה הראשונה, חוזר עצבני:
"מה הבעיה?"
"אין עם מי לדבר", מתבכיין לו האדם הראשון.
"טוב, חכה ואל תזוז", אומר אלוהים בשביל להישמע סמכותי ולהרוויח זמן, "אני בדרך
אליך". הוא מגיע לפנות ערב. אדם, כבר לא נראה כל כך עצוב כי הוא סומך על אלוהים
שיפתור לו את כל הבעיות. "מה נעשה", ממלמל אלוהים, "מה נעשה? תן לי רגע לחשוב". ואז
באה לו ההברקה. הוא לוקח מאדם צלע, מוסיף נקודה מחוץ לצלע, ובונה אישה, זאת אומרת
את חווה. אדם מבולבל ונרגש. מצד אחד חסר לו משהו, אבל מצד שני יש פה משהו חדש שלא
היה קודם. הוא קצת אובד עצות, ויש לו עוד כמה שאלות, אבל אלוהים כבר מתניע, כי בסך
הכל, מבחינתו, הבעיה נפתרה. "רגע", צועק אחריו הבן-אדם, "איך משתמשים בזה? על מה
צריך ללחוץ בשביל שהיא תשמע?"
"יש שמה אוזן" מצווה האלוהים מן האוטו, "תצעק לה באוזן. אם יהיו בעיות, תתקשר".
"אויש", אומר אלוהים בדרך לעולם הבא. "שכחתי להגיד לו שיזהר מהחור. ככה זה כשעובדים
בלחץ. די, אני גמור להיום. אראה כי טוב, ואסגור".
"מה אתה צועק?" שואלת חווה. "כולכם אותו דבר. מחפשים מישהי שתשמע אתכם, מוצאים את
החור, מזיינים צועקים ונרדמים".
"אבל אני חשבתי שאני הראשון", אומר אדם בתרעומת.
"נו, ולי הבטיחו גבר מעולם אחר. למי אתה מתקשר בשעה כזאת?"
"למישהו", עונה אדם מתייפח. אבל השיחה מועברת לתא קולי, ומן הדמעות האלה לא צמח שם,
גם לא אחרי שנה, כלום.
סיפור חדש - אתם מוזמנים לקרוא כאן.
אשמח מאוד לקבל תגובות על הסיפורים ועל כל נושא רלבנטי.
דן לוי - danlevy@trendline.co.il